פסק-דין בתיק הפ"ב 4702-10-10

זוהי בקשה לבטל את פסק הבוררות שניתן ביום 13.5.10 (להלן:- " פסק הבוררות") על ידי הבורר, עו"ד גבי דור (להלן:- " הבורר").

1.                    רקע

(א)                המבקשים והמשיב החליטו להקים במשותף מיזם לרכישת קרקעות מתושבים מקומיים באזור יהודה ושומרון כדי למוכרן ברווח לצדדים שלישיים. לצורך כך חתמו הצדדים ביום 13.9.09 על הסכם שותפות (להלן:- " הסכם השותפות"), הכולל פסקת בוררות בסעיף 12 שלו.

(ב)                 זמן מה לאחר מכן, בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין המבקשים לבין המשיב, החליטו הצדדים לפנות להליך בוררות, בהתאם לאמור בסעיף 12 להסכם השותפות, וביום 27.10.09 חתמו הצדדים על הסכם הבוררות (להלן: " הסכם הבוררות"), בו הסכימו למנות את הבורר הנ"ל להכריע בכל המחלוקות והסכסוכים ביניהם.

(ג)                  הליך הבוררות נתקיים לפני הבורר, וביום 13.5.10 ניתן פסק הבוררות, שבמסגרתו הכריע בשאלת ההשבה המגיעה, לאחר שהצדדים הסכימו על ביטול הסכם השותפות. הבורר קבע במסגרת פסק הבוררות את אופן השבת הכספים שהשקיעו הצדדים בשותפות.

(ד)                 משניתן פסק הבוררות שתוצאתו לא הניחה את דעתם של המבקשים, הם הגישו ביום 14.9.10 בקשה לביטולו.

2.                    טענות הצדדים, ודיון והכרעה

המבקשים מתבססים בבקשתם לביטול פסק הבוררות על העילות הנקובות בסעיפים 24(1), 24(3), 24(8) ו-24(10) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 (להלן:- " החוק"). לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומים שהגישו באי-כח הצדדים ולאחר שמיעת העדויות, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות הבקשה לביטול פסק הבוררות ויש לאשרו, כפי שאפרט להלן.

(א)                מוסד הבוררות נועד לאפשר לצדדים להכריע במחלוקות שנתעוררו ביניהם בהליך מהיר והוגן המושתת רובו ככולו על הסכמת הצדדים ורצונם. הבוררות נסמכת על קיומו של הסכם בוררות ומתנהלת על פיו (בכפוף לחוק הבוררות), ומכוחו נמסר להכרעת הבורר סכסוך שנתגלע בין הצדדים או שעלול להתגלע ביניהם בעתיד. הצדדים הם אלה אשר יוצקים תוכן להסכם הבוררות, וקובעים את אופן ניהולה, גבולותיה, תוצאותיה והשלכותיה, הכל בהתאם לדין. בשל האופי המיוחד של מוסד זה, והנופך ההסכמי החזק המאפיין אותו, נמנעים בתי המשפט, ככלל, מלהתערב בתוצאות הליכי הבוררות אלא במקרים שבהם נגרם עיוות דין משמעותי כלפי בעלי הדין. התערבות שיפוטית שכזו בפסק בוררות תיעשה אם כן במשורה, באופן מוגבל ורק במקרים בהם מתקיימות עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק (ע"א 3680/00 אהרון גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי (לא פורסם, 22.9.03).

כאמור, מעלים המבקשים מספר טענות בגינן יש לבטל, לשיטתם, את פסק הבוררות. אדון כעת בטענות אלו אחת לאחת.

סעיף 24(1) לחוק

(ב)                 סעיף 24(1) לחוק קובע כי בית המשפט יהא רשאי לבטל פסק בוררות אם לא היה הסכם בוררות בר-תוקף בין הצדדים. המבקשים העלו בבקשתם טענה כי פסק הבוררות כלל אינו מחייב, שכן הצדדים ראו בו אך מעין הליך גישור. על טענה זו לא חזרו המבקשים בסיכומיהם ומשכך אניח כי היא נזנחה (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 310 (מהדורה עשירית, 2009). למעלה מן הנדרש אציין כי טענתם זו של המבקשים אינה עולה בקנה אחד עם דברי המבקש 2 בעדותו (להלן:- " המבקש"), שבה הודה כי הוא חושב שנאמר לו שפסק הבוררות מחייב ( עמ' 5 שורות שורות 27-28 לפרוטוקול), ואף לא עם התנהלותם של המבקשים במהלך הבוררות, שבמסגרתה ביצעו הם החלטה שנתן הבורר בבקשה לצו ביניים, אותה הם צירפו כנספח א לסיכומיהם. בעניין זה רק אציין כי המבקשים אמנם צירפו נספח זה רק במסגרת סיכומיהם, אולם המשיב לא התנגד לצירופו.  

סעיף 24(10) לחוק

(ג)                  סעיף זה מאפשר ביטול פסק בוררות כאשר: "קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד". המבקשים טוענים כי הם גילו בדיעבד שהבורר היה מצוי בניגוד עניינים במהלך הליך הבוררות שכן הוא ייצג את המשיב בהליכים שונים בעת שהתנהלה הבוררות, ואף היה שותפו העסקי, לרבות בעניינים הנוגעים לבוררות עצמה. המשיב כופר בטענות אלו וטוען כי לצדדים היה ידוע עוד בטרם החל הליך הבוררות כי הבורר ייצג בעבר בעניינים שונים הן את המבקשים, הן את המשיב, וכי הטרוניה נגד הבורר על כך שהוא מייצג או ייצג בעבר את המשיב בעסקת מקרקעין כלשהי, וכן הטענה כי למעשה הוא שותפו העסקי של המשיב, הן חסרות כל בסיס והצדקה במקרה זה, והן נטענו בעלמא.

(ד)                 המבקשים לא פרטו בבקשתם ובתצהיריהם מהו בדיוק אותו ניגוד עניינים - ולא פרטו במה בדיוק מדובר. הצדדים אינם חלוקים על כך שקיימת היכרות מוקדמת ביניהם לבין הבורר, ואף המבקשת 1 (להלן:- " המבקשת") עצמה ציינה כי היא "מכירה אותו כחבר" ( עמ' 11 שורה 23 לפרוטוקול). לנוכח טיבם של היחסים בין הצדדים לבין הבורר חתמו הצדדים על מסמך שאותו העבירו לבורר במועד החתימה על הסכם הבוררות (להלן:- " המסמך", נספא א' לתצהיר המשיב), ובו נאמר בסעיף 2:

"אנו מבקשים כי תשמש כבורר למרות שידוע לנו כי הינך משמש ושימשת בעבר כב"כ של רפאל כהן [המשיב] וחברות בשליטתו וכי ערכת מספר עסקאות מקרקעין עם הגב' זמירה רחמים [המבקשת]". (ההדגשה שלי - ה"ג)

מסמך זה צורף כאמור לתצהירו של המשיב, ויש בו כדי להצביע על כך כי טיבם של היחסים שבין הבורר לבין המשיב היה ידוע למבקשים בטרם נערכה הבוררות, וכי אף על פי כן, ואפשר שדווקא בשל היכרות וקשרי כל אחד מהם בעבר עימו, הם ביקשו ממנו שישמש בורר בסכסוך שנתגלע ביניהם. הבורר אף ציין בסעיף א.4 לפסק הבוררות כי:

"הח"מ הבהיר והדגיש בפני הצדדים, כי הוא ייצג ומייצג את מר כהן (להלן: "רפי") [המשיב] בתיקים שונים במשרדו וכי אף היה מעורב בעסקאות מקרקעין עם חב' תנופה ומנהליה ה"ה יואל גבאי וזמירה רחמים [המבקשים]."

יש לציין כי לנוכח האמור בסעיף 2 למסמך ולנוכח דברי המבקש עצמו ( עמ' 8 שורות 12-13 לפרוטוקול) , תמוהה מאוד בעיני אמירת המבקש בסעיף 5 לתצהירו כי המבקשים לא היו מודעים במהלך הבוררות לטיבה של מערכת היחסים בין המשיב לבורר, וכי הם הופתעו מהאמור בסעיף א.4 לפסק הבוררות.